גאיה
זאת שמרימה את האנרגיה
יש לנו את הסיבה. חסר רק התאריך.
הזיכרונות הכי טובים שלנו עוד לא קרו. בואו נבחר מתי.
הדרך הביתה
כל יום אחרי הלימודים, המדרכה הפכה לעולם משלנו. הבדיחות הפרטיות, הסיפורים על מה שהיה, והתחושה שאין לאן למהר.
משחקים של פעם
הרגעים האלה שהפכו לתחרות מצחיקה, שהתחילה סתם במשחק קופסה והסתיימה בצחוקים עד דמעות. אף אחד לא יודע לשחק כמונו.
שיחות שרק אנחנו מבינים
יש נושאים שרק החבורה שלנו יכולה לדבר עליהם. הצחוקים, השטויות, והתחושה שמישהו באמת מקשיב. זה חסר.